המחקר התחיל לרקום עור וגידים של רומן. אירועים מתהליך המחקר, וינייטות מטיפול במטופלת המיוחד ובמטופלים אחרים נשזרו בתחושות שלי כמטפלת הדמויות שונו,  דיברו איתי ביקשו שינויים ועדכונים.

​

שנתיים נפגשנו, העורכת ואני, מדי שבוע , הידקנו, ליטשנו, בררנו, עד אשר נוצקו שלושת הדמויות העיקריות, יערה המטופלת המיוחדת, מיקה המטפלת באומנות ויונה המדריכה. לכל אחת מהן נוצקו חיים קשרים וחיבורים וכך נוצרו דמויות נוספות. היתה זו חוויה ספרותית, תרבותית, פסיכולוגית וטיפולית. כביכול רטרואקטיבית נעשה המשך הטיפול במטופלת המיוחדת, שבזכותה הגעתי למחקר, ובי, כצופה עתה ממרחק של עשור.

גם שם הספר עבר תהליכים, תחילה היה שמו 'חשופיות' , דרך 'משאירה בי סימנים' עד 'לצייר כאב'. לכל שם מנגינה, משמעות ואופי שונים.

​

מהרגע שיצא הספר מתחת ידיי, קראו בו, החמיאו לו, וכל קורא ראה בו משהו שונה, הזדהה עם קטע אחר.